ברוב הפרויקטים נכון להכין את המכרז בחלון שבין החלטת הוועדה להיתר, ולחתום עם הקבלן כשההיתר ביד. לפני ההחלטה התכנון עוד יכול להשתנות. אחרי ההיתר כבר מאוחר להתחיל, כי הכנת המכרז לוקחת זמן. בחלון נסגרים התנאים ובקרת התכן, ובמקביל מתקדמות התוכניות לביצוע שהמכרז נשען עליהן.
מה קורה בין ההחלטה להיתר?
אחרי שרשות הרישוי מחליטה לאשר את הבקשה, ההיתר ניתן רק אחרי שהתנאים שבהחלטה נסגרו (תקנה 42(ב)):
- בקרת התכן במכון: בבניין שחייב בבקרה, אין היתר בלי אישור המכון שהבקרה תקינה (סעיף 145(ב3) לחוק).
- תשלומים: האגרות, ההיטלים והתשלומים האחרים, או ערבויות להבטחתם.
- ערבות: כשנדרשת.
- הסכמת רשות מקרקעי ישראל: כשהמגרש במקרקעי ישראל.
ההחלטה לאשר תקפה שלוש שנים (תקנה 46(א)). את ההיתר הרשות נותנת בתוך 15 ימי עבודה מאישור המכון, או מההחלטה כשאין בקרה, בתנאי שהאגרות וההיטלים שולמו (סעיף 145(ד)(1)). את הקצב של רוב השלב הזה קובעים המבקש והצוות, ולכן זה גם הזמן הטבעי להכין את המכרז.
שלוש אפשרויות: מה היתרון ומה החיסרון?
- מכרז לפני החלטת הוועדה: היתרון: מחירים מוקדם, ותקציב שנבדק מול השוק. החיסרון: התכנון עוד יכול להשתנות בעקבות הערות, התנגדויות או תנאים, והמחירים מתבססים על סט שעוד לא סופי. מתאים בעיקר לבדיקת תקציב, ולא לבחירה סופית.
- מכרז בחלון שבין ההחלטה להיתר: היתרון: התכנון יציב יותר, התוכניות לביצוע מתקדמות במקביל, וההצעות מוכנות סמוך להיתר. החיסרון: צריך לנהל שני מסלולים במקביל, ולעדכן את המכרז אם בקרת התכן משנה משהו.
- מכרז אחרי ההיתר: היתרון: הכול סגור. החיסרון: חודשים בין ההיתר לתחילת העבודות, שבהם השעון של ההיתר כבר רץ.
מה צריך להיות מוכן לפני שמפיצים?
- סט לביצוע מתואם: ולא רק סט ההיתר. מכרז על סט חסר מחזיר כל פער כהסתייגות ״כפוף לתוכניות לביצוע״, ובביצוע כדרישה לתוספת. תוכניות ההיתר מול תוכניות לביצוע.
- מפרט טכני, ורשימת גמרים ומחירי יסוד: שמגדירים את המוצר.
- טופס הצעה או כתב כמויות: לפי סוג החוזה. פאושל או כמויות ומדידה.
- אומדן לפי פרקים: שכל הצעה נמדדת מולו.
- לוח תשלומים שאתם קובעים: ולא הקבלן.
- תנאי סף: ובהם רישום בפנקס הקבלנים ובסיווג שמתאים לפרויקט. ביצוע בידי קבלן רשום הוא תנאי בהיתר כשהעבודה מחייבת קבלן רשום (סעיף 14(ב) לחוק רישום קבלנים).
למה לא לחתום לפני ההיתר?
- אין עבודה לפני היתר: ככלל, בנייה טעונה היתר, ומתחילים רק לפיו (סעיף 145(א)).
- ואין עבודה לפני המינויים: לפני שמתחילים, בעל ההיתר ממנה את הקבלן ואת האחראי לביצוע השלד, את האחראי לביקורת על הביצוע, ובבניין שחייב בבקרה גם את האחראי לתיאום עם מכון הבקרה (תקנה 71(א)). בבניין כזה גם תוכניות העבודה צריכות לעבור במכון לפני תחילת העבודות.
- ההיתר עוד יכול להשתנות: בקרת התכן או תנאי מאוחר יכולים לשנות את מה שנבנה. חוזה שנחתם לפני ההיתר צריך להתייחס למה שיקרה אם ההיתר יתעכב או ישתנה.
לכן הדרך המקובלת היא להכין הכול בחלון, ולחתום כשההיתר ביד.
ובבית פרטי?
אין מכון בקרה, אבל הכלל דומה: מכינים תוכניות לביצוע בזמן שההיתר נסגר, ויוצאים להצעות על הסט הזה, ולא על סט ההיתר. בלי תוכניות לביצוע, הקבלן מתמחר לפי סט ההיתר ומשלים את הפרטים החסרים בעצמו, בזמן הבנייה.
MP הנדסה וניהול פרויקטים מלווה מטעמכם את מכרז הקבלנים: מתזמנת אותו מול שלבי ההיתר, מכינה את מסמכי המכרז עם המתכננים, משווה את ההצעות על בסיס אחיד וממליצה בכתב ועם נימוקים. אנחנו לא צד לחוזה. השלב הבא: איך בוחרים קבלן במכרז.
בקצרה
- בין ההחלטה להיתר יש חלון: בקרת תכן, תשלומים ותנאים. ההחלטה תקפה שלוש שנים.
- בחלון הזה מכינים את התוכניות לביצוע ואת המכרז, כך שההצעות מוכנות סמוך להיתר.
- מפיצים על סט לביצוע מתואם, עם מפרט, אומדן, לוח תשלומים ותנאי סף. חותמים כשההיתר ביד.
מקורות
- חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965 (נפתח בחלון חדש), סעיף 145(א): עבודות טעונות היתר · סעיף 145(ב3): אין היתר בלי אישור מכון בקרה כשהבקרה נדרשת · סעיף 145(ד)(1): מתן ההיתר בתוך 15 ימי עבודה מאישור המכון או מההחלטה, אחרי התשלומים.
- תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע״ו–2016 (נפתח בחלון חדש), תקנה 42(ב): התנאים להיתר שבהחלטה · תקנה 46(א): תוקף ההחלטה · תקנה 71(א): המינויים לפני תחילת העבודות.
- חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969 (נפתח בחלון חדש), סעיף 14(ב): ביצוע בידי קבלן רשום כתנאי בהיתר.
- מינהל התכנון, אגף מכוני הבקרה, מצגת הדרכה 2026 (נפתח בחלון חדש), שקף 38: השלבים שבהם נדרש אישור המכון · שקפים 48–50: בדיקת תוכניות העבודה לפני תחילת העבודות.
הקישורים לחוקים ולתקנות מובילים לנוסח מלא באתר ציבורי. הנוסח המחייב הוא הנוסח הרשמי שפורסם ברשומות.