סט לא מתואם עולה כסף כשפער בין שני תחומים מתגלה רק בשטח: צנרת שאין לה מקום בתקרה, פיר שפוגש קורה, פתח שזז בגלל קיר נושא. בתכנון זה תיקון בשרטוט. במכרז זו הסתייגות של הקבלן. בביצוע זו דרישה לתוספת, עיכוב, ולפעמים גם פירוק של מה שכבר נבנה.
מה זה תיאום מערכות?
כל יועץ מתכנן את התחום שלו: הקונסטרוקטור את השלד, יועץ האינסטלציה את הצנרת, יועץ המיזוג את התעלות, יועץ החשמל את הלוחות והתוואים. תיאום מערכות הוא המקום שבו מניחים את כל התחומים יחד, באותו חתך ובאותו מפלס, ובודקים שכולם נכנסים לאותו בניין בלי להתנגש.
זה נעשה בעיקר בתוכניות לביצוע. תוכניות ההיתר לא מפורטות מספיק כדי לגלות את רוב הפערים, ולכן פער שלא נבדק בתוכניות לביצוע מתגלה בשטח. ההבדל בין תוכניות ההיתר לתוכניות לביצוע.
איפה פערים נוטים להופיע?
- תקרות: הגובה שנשאר מתחת לתקרה מול תעלות המיזוג, הספרינקלרים, התאורה והצנרת, ומול הגובה שתוכנן בדירה או במסדרון.
- פירים ומעברים: פיר או מעבר צנרת שנופל על קורה, על עמוד או על קיר נושא.
- מרתף וחניון: צנרת ותעלות מעל מקומות החניה ומול הגובה הנדרש לרכב, רמפות, ניקוז, חדר משאבות ואוורור.
- גג: מעבים, מערכות סולאריות, מערכות מים וחדרי מכונות מול השטח הפנוי, האיטום והגישה לתחזוקה.
- חדרים טכניים: חדרי חשמל, אשפה, מאגרי מים ומשאבות: המקום והשטח שלהם מול דרישות היועצים ומול מה שהמידע להיתר דרש.
- ממ״דים: הפתחים, האוורור והמעברים בקירות כפופים לדרישות המיגון, ולכן מתאמים אותם מוקדם עם כל התחומים.
- חזיתות: מעבים, פתחי אוורור ומרזבים מול החזית שאושרה בהיתר.
- פיתוח וחיבורים: ניקוז, ביוב, מים וארונות תשתית מול גבולות המגרש, הקירות התומכים והמפלסים.
איך פער הופך לכסף?
- במכרז: קבלן שמתמחר סט חסר או סותר כותב ״כפוף לתוכניות לביצוע״, או מתמחר את הפתרון היקר כדי להיות מכוסה. איך בוחרים קבלן במכרז.
- בביצוע: פער שמתגלה באתר עוצר את העבודה עד שהמתכננים נותנים פתרון. כל פתרון כזה מגיע מהקבלן כדרישה לתוספת. מה בודקים בחשבון קבלן.
- אחרי יציקה: פער בין שלד למערכות שמתגלה אחרי שהבטון נוצק מחייב פתרון בשטח, ולפעמים קידוח, חיזוק או פירוק, באישור מתכנן השלד.
- מול מכון הבקרה: בבניין שחייב בבקרה, לפי תקנות מכון הבקרה עבודה שבוצעה בלי תוכניות עבודה מאושרות נחשבת כעבודה שלא לפי תנאי ההיתר. סט לא גמור מעכב את תחילת העבודות.
איך סוגרים פערים לפני הביצוע?
- גרסה אחת לכולם: כל התחומים עובדים על אותה גרסת אדריכלות, וכל שינוי מופץ לכולם.
- חתכים בנקודות הקריטיות: תקרות, פירים, חניון, גג וחדרים טכניים, עם כל המערכות יחד.
- רשימת פערים אחת: לכל פער: איפה, בין אילו תחומים, מי סוגר ועד מתי.
- סגירה בידי המתכנן של התחום: כל פתרון נכנס לתוכניות של התחום שלו, ולא נשאר בפרוטוקול.
- מודל משותף, כשיש: כשהצוות עובד במודל תלת־ממדי משותף, אפשר להריץ בדיקת התנגשויות. גם אז מישהו צריך לרכז את הפערים ולוודא שכל אחד נסגר.
- מעבר אחרון לפני המכרז: המכרז יוצא על סט שהפערים בו נסגרו, ולא על סט ש״יסתדר בביצוע״.
ומה אם פער מתגלה בביצוע?
עוצרים לפני שמבצעים, ולא אחרי. המתכנן של התחום נותן פתרון בכתב. לפי תקנות הרישוי, מי שמבצע את הפיקוח העליון מעדכן את תוכניות העבודה כשהתכן משתנה בזמן הביצוע (תקנה 92(4)). את העלות ואת ההשפעה על הלוח בודקים לפני שמאשרים.
בליווי התכנון והרישוי, MP הנדסה וניהול פרויקטים בודקת מטעם היזם את ההתאמה בין התחומים בתוכניות לביצוע, מרכזת רשימת פערים אחת ועוקבת אחרי כל פער עד שהמתכנן של התחום סוגר אותו. הפתרונות והחתימות נשארים אצל המתכננים.
בקצרה
- פער בין תחומים עולה מעט בתכנון, ויקר בשטח: הסתייגות במכרז, תוספת וביצוע חוזר.
- הפערים נוטים להופיע בתקרות, בפירים, בחניון, בגג, בחדרים טכניים, בממ״דים, בחזיתות ובחיבורים.
- סוגרים אותם בבקרת התוכניות לביצוע: גרסה אחת, חתכים קריטיים ורשימת פערים אחת, לפני המכרז.
מקורות
- תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע״ו–2016 (נפתח בחלון חדש), תקנה 92(4): עדכון תוכניות העבודה והמפרטים לפי שינויי התכן בזמן הביצוע · התוספת הראשונה, פרט 4: מה כוללת תוכנית הפיתוח.
- תקנות התכנון והבנייה (הקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו), התשע״ח–2018 (נפתח בחלון חדש), תקנה 52א(ב): עבודה בלי תוכניות עבודה מאושרות נחשבת כעבודה שלא לפי תנאי ההיתר.
הקישורים לחוקים ולתקנות מובילים לנוסח מלא באתר ציבורי. הנוסח המחייב הוא הנוסח הרשמי שפורסם ברשומות.